תרומת אוכל לנזקקים אינה תופעה חברתית חדשה כלל וכלל. משחר ההיסטוריה ידוע על הגשת עזרה לנזקקים, אשר נבע משני גורמים : האחד- חוסר היכולת של אנשים לקנות עבור עצמם את המזון אשר נדרש למחייה שלהם; והשני – הקושי שקיים בחברה לייצר ולספק את כמות המזון אשר נדרשת לאנשים. השנים האחרונות מתאפיינות בייצור של עודפי מזון ובשפע באופן יחסי ולכן התרבו החלוקות הישירות של אוכל לנזקקים.
מה כוללת תרומת אוכל לנזקקים?
התופעה של חוסר ביטחון באוכל קשורה באופן ישיר לריבוי בעמותות לחלוקת מצרכי מזון, הוא מוגדר כקושי של הרבה אנשים להשיג באופן קנייה רגיל אוכל במידה מספיקה וחוסר ביטחון בכך שבעתיד יוכלו לספק מזון לעצמם וכן לבני משפחתם. ריבוי של עמותות אשר עוסקות בתחום של תרומת אוכל לנזקקים הינו התגובה על הופעת חוסר בביטחון תזונתי, אשר גדלה באופן ניכר בשנים האחרונות.
המיסוד שהתרחב של העמותות לחלוקת אוכל לנזקקים מתאפיין בסכנה להפוך מתגובה ארעית לבעיה שהיא בבחינת חירום לתופעה קבועה של הנזקקים למזון. העמותות גם מחליפות את המוסד של הרווחה שבראשות הממשלה וגם מאמצות את המאפיין השלילי הביורוקרטי של מוסד הרווחה הציבורי.
הקושי של המדינה ועזרתם החשובה של ארגוני הצדקה
הדבר אשר מאפיין את העשור האחרון במדינת ישראל הינו חלוקת מזון מזערית של גורמי הרווחה. בשנים האחרונות חל ממש מהפך וחל גידול רב בהיקף הפעולה של הגשת עזרה לנזקקים.
תרומתם המבורכת ביותר של מוסדות צדקה למיניהם בתחום חלוקת מזון היא סימן היכר מובהק וסיבה ישירה לכך שהחברה שלנו כשלה בהתמודדותה עם הבעיות של מצוקה כלכלית ועוני. הרחבת היקף הפעולה של עמותות אלו הם אולי ביטוי לנכונות של רבים לגלות נדיבות לב, לתרום ממה שיש להם ולהתנדב ולהגיש עזרה לזולת. העמותות שמעניקות תרומת אוכל לנזקקים מושכות לשורותיהן כ– עשרים אלף מתנדבים . יחד עם זאת, הנכונות הזאת מלמדת על ערעור רשת הביטחון הסוציאלי מטעם הכלל, שנבנתה במשך השנים כדי למנוע מפרטים וממשפחות להיקלע למצבי מצוקה ולשוב ולהיזקק למוסדות סעד וצדקה, אשר מוכנים לעשות הכל על מנת להירתם ולעזור למשפחות במצוקת המזון שלהם.